דיכאון, אכילה מואטת של ירקות, פירות וחלבונים ואפילו מחסור בשעות שינה – כולם גורמים להזדקנות מואצת של העור. כיצד זה קורה ומה ניתן לעשות כדי למנוע זאת?
שמש
חשיפה לשמש היא גורם מרכזי וחשוב, הרבה יותר מאשר גילנו הכרונולוגי, בהקשר של הופעת קמטים וכתמים, התרופפות האלסטיות של העור ומראה נפול של תווי הפנים. הסיבה לכך היא שקרינת השמש היא קרינה מייננת, הגורמת להרס סיבי הקולגן בעור בשל נזק חמצוני מואץ. סיבי הקולגן הגמישים הם אלו שמספקים לעור את האלסטיות שלו ומשווים לו מראה מתוח.
כאשר ישינה חשיפה מרובה לאור השמש סיבי הקולגן הופכים לקשיחים ושבירים והמבנה הבסיסי שלהם נהרס.
תהליכי החמצון המואצים פוגעים גם במטען הגנטי של תאי הבסיס בעור ומביאים לחלוקה בלתי תקינה שלהם, מה שמעלה את הסיכון להופעת נגעי עור ממאירים וטרום מממאירים וגורם להופעתו של עור מחוספס, דק ומקומט. בנוסף לכל אלו החשיפה הממושכת לשמש פוגעת גם בבלוטות החלב בעור וגורמת לעור יבש ורגיש.
עישון
העישון גורם להתקמטות מוקדמת של עור הפנים. הוא גורם לקמטוטים אופייניים המופיעים בטרם עת במקומות בהם העור דק במיוחד, למשל בצידי העיניים (קמטי חיוך) ומעל השפה העליונה.
קמטי העישון עלולים להופיע כ-10 עד 15 שנים לפני מועד הופעתם בקרב הלא מעשנים. הסיבה לכך נעוצה בדלדול רמת הויטמין C בדמם של מעשנים, הנמוכה בממוצע ב-60% מהמצוי בדמם של הלא מעשנים. ויטמין C הוא מרכיב מרכזי ביצורם של סיבי הקולגן, האחראים, כאמור, על האלסטיות והמראה
המתוח של עור צעיר ובריא והמחסור היחסי בו מביא לליקוי בייצור התקין של הסיבים.
תפריט דל בחלבון ועשיר בפחמימות פשוטות
תפריט עשיר בסוכרים פשוטים ומיני מתיקה גורם לגליקוליזציה (סיכור) של רקמת החיבור בעור, להקשחה ולאיבוד האלסטיות שלה. מאידך, חלבון מלא ממקור תזונתי בריא, חיוני לייצורם של מבנים חלבוניים בעור, הקריטיים לחזות פנים רעננה (למשל, החומצה ההיאלורונית, סיבי הקולגן וסיבי האלסטין).
תפריט עני בפירות וירקות
פירות וירקות הם המקור המרכזי לנוגדי חמצון בתפריט היומי שלנו, ומסיעים במלחמה בהזדקנות העור ולכן אכילה מהם בכמות קטנה מדי מובילה להזדקנות מואצת. כך, למשל, נוגד החמצון ליקופן, המצוי בעגבנייה, מגיע לשכבות העור העמוקות ומצמצם את נזקי החמצון הכרוכים בחשיפה ממושכת לשמש. פירות אחרים, העשירים בוויטמין C, חיוניים לשם ייצור נאות ותקין של סיבי הקולגן. נוגדי חמצון נוספים ,כגון הלוטאין המגיע מהדלעת, הסלניום המגיע מהבצל ואחרים, מועילים כולם להאטת נזקי תהליכי החמצון במנגנונים מגוונים.
גנטיקה מולדת
לגוף שלנו יש יכולת, המבוססת על נטייה גנטית מולדת, לייצר באופן עצמאי מערכות אנזימים הפועלות כנוגדי חמצון, לצד יכולת אינדיבידואלית לתיקון נזקים ב-DNA, הקוד הגנטי המצוי בכל תאי הגוף. מערך טבעי זה של הגוף מביא לתיקון יעיל של נזקים במטען הגנטי שלנו, המתחוללים עם העלייה בגיל. מכאן ניתן להבין שגם להורים שלנו יש השפעה על מידת הנזק המצטבר הנגרם לעור בעקבות השלכותיו של אורח החיים בו בחרנו. למרות זאת חשוב לזכור כי מחקרים רבים הוכיחו שלהרגלים האישיים שלנו תפקיד חשוב לא פחות.
סטרס
דחק רגשי (סטרס) ממושך גורם להפרשה מוגברת של הורמוני דחק, כגון קורטיזול ואדרנלין. הורמוני דחק אלו מאיצים תהליכי הזדקנות מגוונים הכוללים, בין היתר, דיכוי סינתזה תקינה של רקמת חיבור, השמנה אופיינית של הפנים הגב והבטן, לצד תהליכים אוסטופורוטיים הפוגעים בצפיפות העצמות ולשינויים במבנה הגולגולת. מצבור שינויים אלה נחרת היטב בפנים שלנו ומאיץ באופן דרמטי את תהליכי ההזדקנות.
נטייה למימיקה מודגשת
הנטייה לדבר עם תנועות פנים מודגשות היא נרכשת ונלמדת. לרוב נוהגים ילדים לחקות את הוריהם בתנועות הפנים וכן בעוויות האופייניות במהלך השיחה. שימוש אינטנסיבי ומוגזם בשרירי הפנים מוביל לחריצת קמטי הבעה אופייניים, המקנים פעמים רבות ארשת פנים מבוגרת מהגיל הכרונולוגי. כך, למשל, הבעות זעף, הכוללות את כיווץ הגבות, גורמות להופעתו של קמט זעף בין הגבות, העלול להתקבע בפנים כבר בשלהי גיל ה-20. גם קימוט המצח והרמת הגבות גורמים להופעתם של קמטי מצח רוחביים, ההופכים בהמשך לחרוצים עמוק בעור.
מעבר לקימוט העור, שימוש חוזר ונשנה בשרירי הבעה מסוימים מביא לשגשוגם ובליטתם מתחת לעור, מה שפוגם במראה החלק והנינוח של פנים צעירות.
מחסור בשעות שינה
רק במהלך שנת לילה רציפה, לקראת השחר, מופיע שלב בשינה המכונה “שנת החלום”. שלב זה בשינה הוא העמוק מכולם ובמהלכו בלבד מתחוללת הפרשתו של הורמון גדילה מבלוטת ההיפופיזה במוח. זוהי למעשה אחת הפעמים היחידות ביממה בהם מופרש הורמון הגדילה
במבוגרים ויש לו חשיבות רבה לשמירה על רקמות הגוף השונות והתחדשותן, ובכלל זה רקמת העור. מחסור ממושך בשינה ניכר באופן ברור על הפנים ומאיץ הזדקנות ובנוסף גורר תהליכים פתולוגיים רבים אחרים.
אלכוהול
בעולם הרפואה מוגדר האלכוהול כרעל ובשפה הרפואית מכונה השיכרות הרעלת אלכוהול. למרות שמחקרים חדשים קובעים ששתייה מתונה של אלכוהול טומנת בחובה גם יתרונות בריאותיים, השפעתה על עור הפנים היא הרסנית. האלכוהול גורם לפגיעה במרקם העור והצבעו והשפעתו ניכרת במיוחד בארובות העיניים, המקבלות מראה אופייני. הוא גורם לתפיחות בצקתית של הפנים והעיניים, הנובעת, בין היתר, מהצטברותם של מטבוליטים, תוצרי פירוק רעילים שלו בשכבות העור העמוקות. עוד גורם האלכוהול להופעתם של נימי דם ואדמומית אופיינית בלחיים ועל גבי גשר האף.
כדאי גם לדעת כי משקאות כהים, כגון וויסקי, נחשדים למזיקים יותר לחזות החיצונית ממשקאות בהירים כשמפניה.
דיכאון
לאחרונה התגלה כי תחושות ממושכות של עצבות וחוסר תקווה גורמות לקיצור הטלומרים, מבנים השוכנים בגרעיני כל התאים בגוף ואחראים על תוחלת חייו של התא. קיצורם של הטלומרים מביאים לקיצורו של המטען הגנטי, ה-DNA התאי, ולהפסקת התחלקות התאים ומותם המוקדם. תופעה
זו ניכרת מאוד לעין ברקמות המתחלקות בקצב מהיר, כגון רקמת העור והשיער. מעבר למנגנון הגנטי, דיכאון כרוך גם בעליה בהפרשת הורמוני הדחק וכן מתלווים לו בדרך כלל הזנחה אישית, הפרעות שינה ותזונה לקויה, התורמים כולם להאצת תהליך ההזדקנות
